רש"י על שבת ק״ג א:א׳

1 הקודח - וכל הקודח ע"מ למלאות הוא לתקוע בו יתד ושלא למלאות קרי נוקב:

2 בשלמא לרב - דאמר נקב הוי בנין האי נמי בנין הוה כל שהוא ואע"פ שימלאנו הרי הועיל לבנין שקודח החור:

3 חד חורתא - קדח חור:

4 אלא לשמואל - דאמר נוקב לאו בונה הוא בשלמא נקב דלול איכא למימר מכה בפטיש אבל זה שעומד לסתום לאו גמר מלאכה הוא:

5 דבזעיה ברמצא דפרזלא - במסמר ארוך של ברזל:

6 ושבקיה בגוויה - לתלוש בה: